"איך עושה פרה?"
"באיזה צבע זה?"
"איך היה בגן?"
אנחנו רוצים שהילדים שלנו ידברו.
בהתחלה יגידו מילים ראשונות, בהמשך יביעו את רצונם ויספרו איך היה בגן, ובשורה התחתונה - שיהיו חלק מהשיחה!
אנחנו רוצים לעודד אותם לדבר, ולכן אנחנו שואלים הרבה שאלות.
אבל אז הם לא עונים. או עונים במילה אחת.
מה אפשר לעשות כדי לתמוך בילדינו לדבר ולענות על שאלות?
כדאי להבדיל בין כמה סוגים של שאלות:
לשאלות מסוג "איך עושה פרה?", "באיזה צבע זה?" אני קוראת "שאלות מבחן".
אלו שאלות שאנו המבוגרים יודעים עליהן את התשובה, אנחנו בעמדת "המומחה", ויש רק תשובה אחת נכונה ומרחב גדול של טעויות וביקורת. זה עלול לגרום לכך שהרבה ילדים לא יענו על השאלה, אפילו אם הם יודעים את התשובה! אולי כי הם חוששים מכישלון, או פשוט כי זה לא כל כך כיף...
אפילו אם הם כן עונים, התשובה תהיה בדרך כלל קצרה, ויש פחות סיכוי שישתמשו במשפטים ארוכים או ישתפו ברעיונות חדשים.
אז מה אפשר לעשות?
פשוט אומרים! "תיראה - הנה פרה! מוווו!"
מתלהבים!
וחוזרים על המילה החדשה הרבה פעמים!
ואם בכל זאת שואלים -
אפשר לשאול ומיד לאחר מכן לענות בעצמנו.
אפשר לשאול שאלות שאנחנו לא יודעים עליהן את התשובה שקשורות לחוויות, דעות ורצונות, שמיד נפרט עליהן.
שאלות מסוג "איך היה בגן?" הן שאלות טבעיות יותר עם פוטנציאל לשיח יצירתי ושוויוני, שמראות על ההתעניינות שלנו בעולמם הפנימי של הילדים ובחוויות שעוברים במהלך היום.
אך גם כאן, ילדים נוטים לענות בצמצום - "כיף", "טוב", "בסדר", וכמובן - "סבבה".
אלה שאלות פתוחות ורחבות שמקשות על ילדים להיזכר בפרטים.
אז מה אפשר לעשות?
במקרה הזה כדאי למקד את השאלות שלנו לפי אירועים מתוך סדר היום בגן, לפי מערכת השעות בבית הספר, ולפי תחומי העניין של הילד.
"מה אכלתם היום בארוחת הצהריים?"
"עם מי שיחקת היום בגן?"
"מה למדתם היום בשיעור חשבון?"
אם אפשר, מומלץ להעזר בגננת או במורה כדי לקבל תמונות ומידע מה עשו היום כדי שנוכל למקד את השאלות בצורה מדויקת יותר ולתמוך בהתאם.
תנו לילדים דוגמה אישית ושתפו אותם בחוויות יומיומיות שעברו עליכם! עדיף כאלו עם "פלפל רגשי" ובהתאם לרמה ההתפתחותית של הילדים - מי עיצבן אתכם בעבודה, למה אתם קצת עצובים היום, איך התגברתם על התקלה בתוכנה, מזג האוויר שהפתיע אתכם, וכו'.
תנו לילדים את מלוא תשומת הלב שלכם כאשר אתם מדברים איתם, הגיבו באמפתיה ובהתרגשות, והעבירו את התחושה שבאמת אכפת לכם מה עובר עליהם ואיך הם מרגישים.
סוג נוסף של שאלות הן שאלות של בחירה אישית: "איזה ספר נקרא לפני השינה?", "מה לקנות לך ליום-ההולדת?", "את מי נזמין הביתה אחרי הגן?"
מדובר בשאלות שוויוניות שמביעות עניין ברצונות אחר, ומחזקות את תחושת הדימוי העצמי של הילד, ואת תחשות הביטחון והשליטה בחייו. הקושי לענות עליהן לפעמים נובע מכך שאלה שאלות פתוחות, והילד צריך לחשוב על רעיונות משל עצמו ולהיזכר במילים שמתארות אותם, בדומה לשאלה "איך היה בגן?"
אז מה אפשר לעשות?
גם פה, כדאי למקד את הילדים ולתת בחירה מתוך 2-3 אפשרויות.
"איזה ספר נקרא לפני השינה - תירס חם או מיץ פטל?"
"מה לקנות לך ליום-ההולדת? מגנטים או לגו?"
"את מי נזמין הביתה אחרי הגן? את אלמה או מיקה?"
אני מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט שלי בנושא "איך לשחק עם ילדים" ואת "איך להסביר" כדי ללמוד עוד על איך לעודד ולתמוך בדיבור של ילדינו.
ושאלה אחרונה לסיום -
מה חשבתם על הפוסט? 😉
שתפו אותי ברשתות החברתיות!
"ררראוור - אריה!"
- "איך היה בבית הספר?"
- "סבבה."